הנוגדנים שפותחו במכון הביולוגי: האם סוף המגפה קרוב?
המכון הביולוגי אישר אתמול כי הצליח לפתח נוגדן הנלחם בנגיף הקורונה. מה תפקידו של אותו נוגדן, ולמה כדאי לשמור על אופטימיות מאוד זהירה למרות פריצת הדרך הכל כך משמעותית?
אמש (ב') הודיע שר הביטחון נפתלי בנט על "פריצת דרך משמעותית" במציאת נוגדן לנגיף קורונה. בהודעה משותפת למכון ולשר נמסר כי "מדובר בנוגדן שתוקף את הנגיף באופן חד-שבטי ויודע לנטרל אותו בגוף החולים". ראש הממשלה רמז במסיבת העיתונאים שערך אתמול, כי המכון הביולוגי בנס ציונה הוא בין חמשת הגופים הנמצאים במרוץ למציאת חיסון לקורונה. אז האם אכן אנחנו בדרך לסוף המגפה, ומה בדיוק עושה אותו נוגדן?
משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
מה בדיוק פיתח המכון הביולוגי?
כבר לפני כחודשיים אמר ראש הממשלה כי מיטב המוחות במכון הביולוגי נמצאים בשלבים מתקדמים לקראת פיתוח חיסון נגד הקורונה. המכון שפועל במעטה סודיות הרמטי, נמצא תחת אחריותו של משרד הביטחון, ובמרבית המקרים נמנע מלדווח על הפיתוחים הסודיים שבאמתחתו.
בפניית ynet אישר המכון כי מתבצעים מחקרים לפיתוח חיסון, אולם הם טרם הבשילו לכדי ניסויים בבני אדם. אתמול כאמור כבר הודיע המכון כי הצליח לפתח נוגדן נגד נגיף הקורונה, אולם טרם בוצעו בו ניסויים קליניים בבני אדם.
מה עושה נוגדן בגוף?
לאחר שנגיף הקורונה חודר אל הגוף, דרך דרכי הנשימה, הוא נקשר לתאי הריאות באמצעות אותם "קוצים" שעל גבי המעטפת שלו, המכונים Spikes. הקישור הזה מוביל לשרשרת תהליכים המאפשרת לו להמס את מעטפת תא הריאות של האדם, לחדור לגרעין התא ולהשתמש במטען התורשתי שלנו, ה- DNA, כדי לייצר לעצמו מטען גנטי משלו.
במהלך ההתחברות הזו של הקורונה לתא האנושי, מתחילה מערכת החיסון להיכנס לפעולה: נוגדנים מוזרמים למקום, מתבייתים על התא הנגוע, ומסמנים אותו, ובכך מאותתים לתאי מערכת החיסון להגיע למקום ולהסתער. מיליארדי תאי דם לבנים מתחילים לעשות את דרכם לאזורי הפלישה של נגיפי הקורונה, במטרה אחת: להשמיד אותם. כדי שיגיעו, מופרשים אותם ציטוקינים או אינטרלוקינים, מתווכים את התהליכים הללו, ויוצרים תהליכים נוספים האמורים לעודד את התהליך הדלקתי, ובעצם – יוצרים "זירת מלחמה".
הנוגדנים אם כן, הם ה"חיילים בקו הראשון" המתבייתים על הפולש הזר, ובמקרה שלנו – נגיף הקורונה, מנטרלים אותו, ומאותתים למערכת החיסון להגיע אל האזור ולהשמיד את התאים הנגועים בווירוסים.
איזה נוגדן פיתחו במכון הביולוגי?
המכון הביולוגי פועל במעטה חשאיות כבדה, אולם יש להניח כי המדענים הצליחו לפתח חיסון פסיבי. מדובר בחיסון המכיל נוגדנים בעלי זיכרון קצר, שתפקידם לנטרל את הנגיף, אך אין להם יכולת זיכרון לטווח ארוך. חיסונים כאלה כבר קיימים בעולם הרפואה, את חלקם ככל הנראה קיבלתם.
כך למשל, החיסון אנטי טטנוס, מכיל נוגדנים מסוג IgG, המנטרלים את חיידק הקלוסטרידיום טטננוס, חיידק אלים ביותר המדבק לרוב בעקבות חתך בגוף. החיסון "מחזיק מעמד" בגוף כחמש שנים ולעיתים פחות, ועל כן כל חמש שנים יש להתחסן מחדש.
גם החיסון נגד כלבת מכיל נוגדנים מסוג IgG, שמנטרלים באופן ספציפי ומיידי את נגיף הכלבת. החיסון ניתן בכמה מנות, למי שננשך על ידי בעלי חיים שאינם מחוסנים נגד כלבת.
אילו סוגי נוגדנים פעילים נגד קורונה?
עם ההדבקה הראשונית, זורמים לאזור אליו חדר הווירוס נוגדנים מסוג IgM, המאותתים כאמור למערכת החיסון להגיע ולהסתער על התאים שהודבקו. כשבועיים לאחר ההדבקה, מתחיל הגוף לייצר נוגדנים ארוכי טווח הנקראים IgG. הם לא רק מנטרלים את הנגיף, אלא הם גם בעלי יכולת זיכרון.
נוגדני ה-IgG "זוכרים" את הנגיף הפולש, כך שבפעם הבאה שינסה להדביק את תאי הגוף ולהתרבות, הם יזהו אותו מיידית, יינעלו עליו, ינטרלו אותו ויאותתו לתאי הדם הלבנים להשמיד אותו – עוד בטרם גרם נזקים. זהו בעצם הנוגדן החשוב ביותר, שמעיד שהאדם מחוסן.
מה ההבדל בין החיסון הפסיבי לבין החיסון האקטיבי?
חיסון אקטיבי כולל חלבון כלשהו שמהונדס גנטית, וגורם למערכת החיסון "לחשוב" שמדובר בנגיף או חיידק אמיתיים. מערכת החיסון מסתערת על אותו חלבון, ויוצרת נוגדנים כנגדו, הזהים לנוגדנים נגד הווירוס או החיידק עצמם. במקום חלבון, משתמשים לעתים גם בווירוס מומת או חי מוחלש, שאינם גורמים למחלה, אולם גם הם גורמים למערכת החיסון "לחשוב" שמדובר בזיהום אמיתי, כך שהם יוצרים נגדו נוגדנים.
חיסון פסיבי, המזריק לגוף נוגדנים "מוכנים", מבלי שהגוף צריך ליצור, מגן לזמן קצר בלבד, ובכל חשש לזיהום חוזר יש לתת אותם שוב. מנגד, חיסון אקטיבי המצריך את הגוף להכין את הנוגדנים בעצמם, מגן למשך תקופה ארוכה, לעתים גם לעשרות שנים.
האם הנוגדן שפותח יוציא אותנו ממשבר הקורונה?
מאחר שעדיין לא ברור טיבו של הנוגדן, קשה לענות על השאלה הזו, אולם סביר להניח שההתלהבות מוקדמת מדי. אם אכן פותח הנוגדן, הוא ככל הנראה יוביל לחיסון פסיבי, כלומר חיסון ספציפי, לאלה שנדבקו בקורונה. חיסון כזה כאמור, יכול לפעול נגד הנגיף שפלש לגוף, אולם הוא אינו בעל "זיכרון חיסוני" כך שהוא לא צפוי לייצר הגנה ממושכת נגד הדבקות, וככל הנראה לא יוציא את העולם ממשבר הקורונה.
לפנייה לכתב/ת 
